בואי או בוא: כמה נכון?

השאלה היא, איך לכתוב נכון - "לבוא" או"לבוא" - מסוגל לבלבל לא רק את התלמיד המתכונן לקראת בחינת המבחן הממלכתי המאוחדת ברוסית, אלא גם רבים מהאוכלוסייה המבוגרת, שבמקרים אחרים, ללא היסוס, תבחר את האדם הנכון.

בואו נקרא את התשובה הנכונה לשאלה זו, ואז ננסה להבין מדוע היא נכונה.

לבוא או לבוא?

ב"מילון האיות הרוסי "בעריכתV. Lopatin (וזה המדריך המוסמך ביותר לאיות של המילים של השפה הרוסית היום), אין מילה "לבוא", רק את המילה "לבוא". אז מי לכתוב את המילה הזאת עם "אני" בשורש הם צודקים.

ויש לציין כי הבחירה הסופית באת היתרון של "לבוא" האפשרות נעשתה רק בשנת 1956, כאשר החדש "חוקי האיות הרוסי פיסוק" פורסמו, אשר עדיין בתוקף היום. לפני כן, האפשרות של "בא" לא נחשבה שגויה.

מהכתב שאושר רשמית של דומהמילים מורכבות באים מודרנית בשפה הרוסית עורכי טקסט (Word זהה) ושירותי חיפוש באינטרנט. אם אתה כותב "לבוא" בהם, מילה זו תהיה קו תחתון כמו כתוב עם שגיאה.

מדוע המילה "לבוא" עדיין בשימוש

מי שאינם יודעים על הכללים שבתוקף (אחלק מן העקרון) לכתוב "לבוא", להמשיך מן ההיגיון הבא: ברוסית אין הפועל "ללכת", יש הפועל "ללכת". אנחנו מוסיפים את השם "go" לקידומת "פרי" ומשנים אותו לפנים, אנחנו לא אומרים "אני אבוא", "בוא", "בוא", אבל "אני אבוא", "בוא", "בוא". אז למה זה נכון "לבוא" ולא "לבוא"? על פי התומכים באפשרות "לבוא", הבחירה לטובת "בא" נקבעה רק על ידי הדעה האישית של מחברי הרפורמה של 1956, ולא על ידי חוקי פנימי של היווצרות מילה בשפה הרוסית.

בנוסף, כותב "לבוא" (יחד עם "לבוא")בשימוש נרחב XIX ואת המחצית הראשונה של המאה העשרים. כך ניתן, למשל, לפרסום שירו של פושקין "פרש הברונזה". בואו ניקח את הכרך השלישי של "עבודות של אלכסנדר פושקין", שפורסם בסנט פטרסבורג בשנת 1859 בבית דפוס של Isakov. שם, בעמ '405, אנו קוראים את השורות משיר זה בכתיבה הבאה: "תשאל את הפסל מחר לדון-אן בוא מאוחר יותר בערב ונעשה ליד הדלת על השעון". כפי שאתם יכולים לראות, המילה שמעניינת אותנו כתובה כ"בא ".

בכרך השביעי של יצירות השלם של A.S. פושקין שפורסם 1948, אותו הביטוי כבר נראה כך: "תשאל את הפסל מחר דון אנה לחזור מאוחר בערב ולהיות ליד הדלת על השעון" (עמוד 160). כפי שאתה יכול לראות, את המכתב "יאט" יותר, אך עדיין נכתב, "לבוא."

בכל המהדורות של השיר שהופיע אחרי 1956, כבר נכתב "לבוא אחר כך".

למה נכון "לבוא"

בתחילה בשפה הסלאבית העתיקה הפועל "ללכת" היה בצורת "iti". ובמילה זו "ו" הוא השורש, ו "ti" היא הסיומת. באוקראינית, פועל זה עדיין כתוב כ "i".

בהתפתחות השפה הרוסית, בין השורש לסיומת של המילה "איטי", הופיע עיצור נוסף "ד" (מה שנקרא infix). המילה החלה להיות כתובה "ללכת".

"לך" הוא פועל של סוג לא מושלם (תשובותלשאלה מה לעשות?). כדי לשים את הפועל בצורה מושלמת (אשר יענה על השאלה מה לעשות?), אתה צריך להוסיף קידומת אליו. לדוגמה: ללכת, ללכת, להסתובב. אם אתה שם לב, כאשר הוספנו את הקידומת למילה "go", תנועת השורש "ו" הוחלפה על ידי עיצור קצר "d", ו "d" infix נעלם. לפי האנלוגיה עם זאת, מחברי הרפורמה באורתוגרפיה של 1956 הכירו את הגרסה הנכונה של "הקרובים".

עם זאת, המילה "לבוא" הוא עדיין מחוץ לגנרלמספר פעלים מושלמים שנוצרו מ "ללכת" על ידי הוספת קידומת. לאחר שינוי פניהם של פעלים אחרים, אנו אומרים "אני אבוא", "תגיע", "יעקוף". כלומר, יש גם שורש "d" במילה, ו "ד" infix. אבל כאשר אנו מוסיפים את "ללכת" קידומת "פרי", אנחנו אומרים עדיין "אני אבוא". במילה זו, יש רק infix, ואת העיצור שורש "y" אבוד.

ככל הנראה, מחברי הרפורמה של 1956 איחלו לפחות את המילה "לבוא" כדי לשמר את העיצור שורש, כי בגרסה של "לבוא" רק את הקידומת, infix ואת הסיומת יישאר.

אז לכתוב "בא לעצמך", "לבוא לחיים" וכן הלאה.

קרא מאמרים נוספים על נושא האיות: